החלטה בתיק בש"פ 2291/13

1.        לפני בקשה לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, שימנו, ביחס למשיב 1 החל מתאריך 05.04.2013, וביחס למשיב 2 החל מתאריך 11.04.2013, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 45374-11-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, הכל לפי המוקדם מביניהם.

           מאחר שפרטי הפרשה שבפני נסקרו בהרחבה בהחלטותיו השונות של בית משפט זה (אשר אליהן אתייחס בהמשך), אסתפק פה בהצגה תמציתית של הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה שבכאן.

עובדות כתב האישום, הליכי המעצר וההליך העיקרי

2.             נגד המשיבים, ונאשמים נוספים (שעניינם איננו עומד בפני), הוגש כתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים:

           בגדרי האישום הראשוןנטען כי המשיבים היו פעילים במסגרת ועדה המבצעת פעילות בשם ארגון החמאס. לשם היגוי הפעילות וניהולה מתכנסת מעת לעת מועצה מייעצת (להלן: המועצה), עליה נמנים המשיבים. במהלך חודש אוגוסט 2010 בחרה המועצה במשיבים ובאדם נוסף לשמש כוועדה ניהולית של המועצה (להלן: הוועדה). במסגרת פעילות הוועדה התכנסו חבריה בתדירות משתנה, במקומות שונים ובאופן דיסקרטי, וגיבשו החלטות שתאפשרנה את הוצאת רעיונותיהם מן הכוח אל הפועל. במסגרת זו מונה המשיב 1 לראש הוועדה לעניינים חברתיים, ולממונה על גיוס כספים ומימון כלל פעילות החמאס באזור ירושלים, והמשיב 2 מונה לראש וועדת ההשכלה. במסגרת החלטות הוועדה פעלו המשיבים, בין היתר, לתמיכה במוסדות החינוך, העברת שיעורי קוראן והלכה, סעודות ציבוריות במהלך חודש הרמדאן, הפעלת קייטנות, מחנות קיץ ופעילויות חינוכיות מגוונות. כמו כן פעלו המשיבים יחד עם אחרים גם למען הגשת סיוע למשפחות נזקקות, השתתפות פעילי חמאס באירועים קהילתיים ופרטיים, ביקורי משפחות "שהידים", משפחות אסירים ביטחוניים ואסירים משוחררים. בנוסף, פעל המשיב 1 לגיוס כספים לצורך הקמת בית ספר. המעשים המתוארים לעיל, כך על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, נעשו על מנת להעלות את קרנו של ארגון החמאס בקרב תושביה המוסלמים של ירושלים.

           נוכח הנטען באישום הראשון לכתב האישום המתוקן, הואשמו המשיבים בפעילות בארגון טרוריסטי (עבירה לפי סעיף 2 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948 (להלן: הפקודה)), ובחברות בארגון טרוריסטי (עבירה לפי סעיף 3 לפקודה).

           בגדרי האישום השני נטען כי המשיב 1 פנה בראשית שנת 2011 אל חבר הוועדה פ' (שהוא המשיב בבש"פ 2292/13, ואשר עניינו נידון בפני ביחד עם עניינם של המשיבים כאן), וביקש ממנו סיוע בהעברת כספים מירדן לירושלים, אשר נועדו למימון פעילות החמאס בירושלים המתוארת באישום הראשון. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2011 העביר פ' אל המשיב 1 סכום של כ-500,000 דינר ירדני.

           נוכח הנטען באישום השני לכתב האישום המתוקן, הואשם המשיב 1 בביצוע פעולה ברכוש למטרות טרור (עבירה לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005), בהלבנת הון (עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000), ובפעילות בארגון טרוריסטי (עבירה לפי סעיף 2 לפקודה).

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים הגישה המבקשת גם בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בתאריך 19.12.2011 הורה בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ר' כרמל) על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים. בתאריך 26.12.2011, נוכח הסכמתו של המשיב 1, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ד"ר י' מרזל) גם על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

4.             מאחר שההליך הפלילי המתנהל נגד המשיבים לא הסתיים כעבור תשעה חודשים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרם, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בתאריך 16.08.2012 קבע חברי, השופט א' רובינשטיין (בש"פ 6029/12), כי יש להיענות לבקשה בחלקה, וזאת נוכח בכירותם הלכאורית של המשיבים בארגון החמאס. יחד עם זאת, נוכח עיכובים שונים בהתנהלותו של ההליך העיקרי, הורה השופט רובינשטיין על הארכת מעצרם של המשיבים ב-45 ימים בלבד, חלף 90 הימים להם עתרה המבקשת.

5.             משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום 45 הימים שנקבעו בהחלטתו של השופט רובינשטיין, שבה המבקשת והגישה בקשה שנייה להארכת מעצרם. בהחלטתו מתאריך 10.10.2012 הורה חברי, השופט י' עמית(בש"פ 7090/12) על הארכת מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים, וזאת נוכח מעמדו הבכיר יחסית, לכאורה, בהיררכיית ארגון החמאס. ביחס למשיב 2 קבע השופט עמית כי יערך בעניינו תסקיר מטעם שירות המבחן, לצורך בחינת חלופה ברוח החלטתו של חברי, השופט רובינשטיין ב-בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל (09.01.2012) (להלן: עניין זלום). גם בהחלטה זו התייחס השופט עמית להתמשכותו של ההליך העיקרי בעניינם של המשיבים, וציין כי חלק מהעיכובים נובעים מהתנהלותה של המבקשת.

                   נוכח החלטתו זו של השופט עמית, הוגש בתאריך 18.11.2012 תסקיר שירות המבחן ביחס למשיב 2, בגדרו התרשם שירות המבחן כי חלופת המעצר אותה הציע המשיב 2 בבית צפאפה איננה הולמת את רמת הסיכון הנשקפת ממנו. בהחלטתו מתאריך 27.12.2012 הורה בית המשפט המחוזי הנכבד כי חלופת המעצר שאותה הציע המשיב 2 איננה מספקת, ולכן יש להותירו במעצר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אם בעתיד יוכל המשיב 2 להציע חלופה שונה, העולה בקנה אחד עם ההחלטה בעניין זלום, ניתן יהיה לשוב ולשקול את שחרורו לחלופת מעצר.

6.             בחלוף 90 הימים אשר נקצבו בהחלטתו של השופט עמית, הוגשה לבית משפט זה הבקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בתאריך 16.01.2013 הורה חברי, השופט נ' סולברג (בש"פ 9434/12) על הארכת מעצרו של המשיב 1 ב-90 ימים, וזאת על רקע מעמדו הבכיר לכאורה של המשיב 1 בחמאס. בתאריך 08.01.2013 קבע חברי, השופט צ' זילברטל (בש"פ 15/13), כי גם מעצרו של המשיב 2 יוארך ב-90 ימים, אך הוסיף כי: "נוכח ההחלטות שניתנו בעניינו בעבר והימשכות ההליכים כבר זמן רב, ניתן יהיה לשקול שחרורו לחלופה ראויה, ככל שתוצע ותיבחן".

           עתה, ומשהסתיימו 90 הימים עליהם הורו השופטים סולברג וזילברטל בהחלטותיהם הנ"ל, עותרת המבקשת להארכה מעצרם של המשיבים בפעם הרביעית.

7.             במסגרת ההליך העיקרי המתנהל נגד המשיב בבית המשפט המחוזי, מסרה המבקשת כי עד כה התקיימו בתיק 10 דיוני הוכחות, במהלכם נשמעה עדותם של 7 עדי תביעה (לרבות עדותו של פ'). נכון לעת הנוכחית, קבועה ישיבת הוכחות אחת נוספת בתיק - לתאריך 04.04.2013.

טענות הצדדים

8.             המבקשת טוענת, כי המעשים המיוחסים למשיבים, אשר במרכזם פעילות שמטרתה לחזק את ארגון החמאס, המוגדר כארגון טרור, מעידים על מסוכנותם הרבה. מסוכנות זו מקבלת משנה תוקף, כך לשיטת המבקשת, נוכח מעמדם הבכיר של המשיבים בארגון החמאס, וכן לאור עברם הפלילי.

           עוד טוענת המבקשת כי קצב התקדמות ההליך העיקרי בעניינם של המשיבים הוא סביר, וכי בדעתה של המבקשת לפנות לבית המשפט המחוזי הנכבד בבקשה להאיץ את קצב ניהול ההליך.

9.             המשיב 1 מצידו טוען כי קצב התקדמות ההליך העיקרי איננו משביע רצון, וציין כי במהלך הארכת המעצר האחרונה התקיים דיון הוכחות אחד בלבד, ונוכח התנהלות ההליך עד כה לא נראה כי הוא צפוי להסתיים בעתיד הקרוב.